בפרק חגיגי במיוחד של קונים מוכרים, מציינים אורן ברסקי, יאיר דרורי ואריק בוידר שנה לפודקאסט, בדיוק ביום הבחירות בניו יורק. הדיונים נעים בין הפוליטי למאקרו, בין ניו יורק לנדל”ן הישראלי – ובין השווקים הגלובליים לשוק ההון המקומי.

“הכול התחיל ביום שטראמפ נבחר”

השיחה נפתחת בנוסטלגיה – שנה לפודקאסט, שנה לבחירת טראמפ. השלושה מזכירים איך ביום עליית הפרק הראשון התקיימו הבחירות בארה”ב, והיום – שוב יום בחירות, הפעם בניו יורק. המועמד הסוציאליסטי־אסלאמיסטי זוהראן ממדני מוביל בסקרים, וטראמפ תוקף: “יהודי שמצביע לו הוא אדם טיפש מאוד”. ברסקי ובוידר מנתחים את הצניחה בתמיכה היהודית בממדני – מ־60% לפחות מ־15% – ומסבירים איך הקול היהודי יכול להפוך את הקערה על פיה.

ריבית, ריפו ועסקאות ענק ב־AI

לאחר סיבוב פוליטי קצר עוברים למאקרו: הורדת הריבית בארה״ב אמנם הייתה צפויה, אך הנגיד רמז שלא נצפה לעוד הורדות בקרוב. השוק התאכזב, אך במהרה חזר לעלות – הודות לעסקאות ענק בתחום הבינה המלאכותית, הדאטה סנטרים והאנרגיה. OpenAI עם אמזון, מיקרוסופט עם IREN, והפשרת יחסי הסחר בין סין לארה״ב לשנה אחת בלבד.

דרורי מזכיר את קפיצת הריבית בריפו – “סימן למחסור בנזילות, לא למשבר” – ומדגיש כי הפד יידע להתערב במקרה הצורך.

“חברות טכנולוגיה לוקחות חוב – כדי לא לשרוף קאש”

הדיון עובר לעולם הביג טק: מטא, אמזון ומיקרוסופט מגייסות חוב כדי לממן השקעות בענן וב-AI. בניגוד לעבר, כשהן הסתמכו על תזרים פנימי בלבד – כעת החוב הופך לאופציה ניהולית נבונה. “זו לא חולשה, זו אסטרטגיה של שמירה על תזרים,” אומר דרורי, ומסביר כיצד חברות צמיחה משנות את תפיסת המימון בעידן של השקעות עתק בתשתיות חישוב.

“כלכלת בחירות – גרסה ישראלית”

במעבר חד לישראל, השלושה דנים ביוזמות התקציב החדשות של שר האוצר סמוטריץ’: “כלכלת בחירות קלאסית,” קובע ברסקי. למרות הבטחות על רפורמות והשקעות, הם סקפטיים לגבי יישום בפועל. בוידר מזכיר כי גם המס הרעיוני על הבנקים כנראה יישאר – “חד־פעמי שהופך לקבוע” – אך מוסיף: “זה לא מה שיזיז את המחט, הרווחיות בבנקים תישאר גבוהה”.

“אם מיישרים את השוק – הוא יחזור לגדולים”

דיון ער מתפתח סביב “קופסת ההשקעות” – היוזמה להשוואת התנאים בין מוצרי השקעה (גמל, פוליסות, קרנות נאמנות). ברסקי מזהיר מפני “השטחה מסוכנת”: “כשאין הבדל, הכוח חוזר לגופים הגדולים”. בוידר ודרורי חושבים שמדובר ברעיון נכון עקרונית, אך מטילים ספק ביישומו בפועל: “הרגולטור אוהב פחות שחקנים, קל לפקח עליהם”.

ארבע חברות, ארבע בעיות ניהול

בקטע מרתק מנתח דרורי ארבע חברות ישראליות שלדעתו “לא מממשות את הפוטנציאל שלהן”:

1. שו״ב אנרגיה (“תשלומים מיותרים לשיכון ובינוי – פוגעים באמון”),
2. ארי נדל”ן (“פוטנציאל אדיר שנבלם מחשש לשלם מס”),
3. מדיפאוור (“בעל שליטה שפועל כאילו זו חברה פרטית”),
4. ואירפורט סיטי (“שלטון בעלי שליטה ולא של משקיעים”).

המסר: “הבעיה איננה תמיד הערך – אלא מי נוהג במונית”.

“הפתרון לאנשי נדל״ן – לא להיכנס עכשיו”

בפינת “שימו לב” מצביעים השלושה על מגמות בוערות:
• גזית גלוב שמנסה להנפיק באירופה ולשפר תזרים,
• מהלך מפתיע של יוחננוף לרכישת קרקע חקלאית בנס ציונה (“תוך שנה נראה שינוי ייעוד”),
• הנפקת פטריות מרינה,

ולסיום הפינה תובנה קריטית:: “אם הריבית לא תרד מהר – נראה עודף היצע וירידות מחירים חדות, בעיקר בבת ים שם שומעים את הקנאק״

האזינו לפרק המלא – חגיגת שנה ל”קונים מוכרים”, עם תובנות חדות, אנרגיה טובה, והרבה מה שלא תשמעו באף מקום אחר וכמובן- אל תשכחו לענות על חידון קונים מוכרים לרגל שנה לעליית הפודקסט לאוויר.