מה פרשת אג"ח ה-BVI מלמדת על האחריות בשוק ההון

בעקבות כתבה שפורסמה ב"ביזפורטל" על החשיפה של גופים מוסדיים לאג"ח של חברת הנדל"ן האמריקאית קוהאן, שבה הוזכרה גם אלטרנטיב לצד גופים מוסדיים גדולים ממנה, אורן ברסקי, אריק בוידר ויאיר דרורי מתייחסים לפרשת קוהאן ולפרשת סימד, ומנסים לענות על שאלה רחבה יותר: האם הבעיה היא בחברות עצמן, במנהלי ההשקעות, או דווקא בכללי המשחק של שוק ההון הישראלי?

כשחברת נדל"ן פרטית הופכת בן לילה לחברה ציבורית

במרכז התופעה עומדות חברות ה-BVI האמריקאיות – חברות ייעודיות המרכזות נכסי נדל"ן ומגייסות חוב בבורסה בתל אביב. במשך שנים רבות שימשה ישראל יעד אטרקטיבי עבור אותן חברות, בזכות אפשרות לגייס חוב בתנאים נוחים יחסית ובמבנה שונה מזה המקובל בארצות הברית.

המעבר מניהול עסק פרטי להתנהלות של חברה ציבורית אינו פשוט. חברה שנוהלה במשך שנים באופן משפחתי או ריכוזי נדרשת לפתע לעמוד בסטנדרטים של ממשל תאגידי, בקרה ודיווח – ולא תמיד היא ערוכה לכך.

לא כל תקלה היא תרמית – אבל כל תקלה דורשת אחריות

חשוב להבחין בין שני סוגי מקרים.

בפרשת סימד מדובר לכאורה במקרה חמור של הונאה והעברת כספים אסורה, בעוד שבמקרה של קוהאן מדובר, לפי טענות החברה, בהתנהלות שלא תאמה את האמור בתשקיף, כאשר הכספים הוחזרו לאחר שהתגלתה הבעיה. למרות ההבדלים, בשני המקרים עולה אותה שאלה: כיצד ניתן למנוע מצבים כאלה מראש?

מנהלי השקעות לא יכולים לדעת הכול

גם מנהלי השקעות מקצועיים אינם יכולים לזהות כל בעיה מראש.

עבודתו של מנהל השקעות היא לנתח נכסים, שיעבודים, רמות מינוף ואיכות עסקית – אך אין בידיו "מכונה שמזהה נוכלים". גם לאחר בדיקות מקיפות, ייתכנו מקרים שבהם מידע מהותי כלל אינו גלוי למשקיעים.

המסקנה אינה ניסיון להתחמק מאחריות, אלא להפך: להודות בטעויות, להסיק מסקנות ולשפר את תהליכי העבודה במקום להסתתר מאחורי הכותרות.

מי באמת צריך לשאת באחריות?

האחריות אינה נעצרת בחברות עצמן. יש מקום להפנות זרקור גם אל החתמים שליוו את ההנפקות.

חתם אינו אמור להיות רק גוף שמפיץ אג"ח למשקיעים, אלא גורם שמבצע בדיקות עומק ונושא באחריות לאיכות ההנפקה. כאשר מתגלים ליקויים מהותיים זמן קצר לאחר הגיוס, עולה השאלה האם גם מי שליווה את ההנפקה צריך לתת על כך את הדין.

הפתרון: להחמיר את כללי המשחק

ניתן לנקוט מספר צעדים שיצמצמו את הסיכון בהנפקות של חברות זרות בישראל.

בין היתר, ניתן לחייב חברות מסוג זה למנות סמנכ"ל כספים ישראלי, שיהיה מורשה חתימה וכפוף לדין הישראלי, לצד חיזוק דרישות הממשל התאגידי והטלת אחריות רחבה יותר על החתמים המלווים את ההנפקות.

גם אם צעדים כאלה יקלו פחות על חלק מהחברות האיכותיות, הם עשויים לחזק את אמון המשקיעים בשוק כולו.

טעויות הן חלק מהשקעות – השאלה היא איך מגיבים אליהן

ניהול השקעות אינו עוסק בשלמות, אלא בקבלת החלטות על בסיס המידע הקיים באותו רגע. טעויות יקרו, אך האחריות האמיתית היא ללמוד מהן, לשפר תהליכים ולהפיק לקחים.

אמון בשוק ההון אינו נבנה מכך שאין כישלונות, אלא מכך שכאשר הם מתרחשים – כל הגורמים המעורבים נושאים באחריות ופועלים כדי למנוע את המקרה הבא.

צפו בדיון כדי להבין מה קורה מאחורי הקלעים במקרים כאלה