“Back to Basics” – וורש מחזיר את הפד למלחמה באינפלציה

אחד הדיונים המרכזיים בפרק עוסק בנאום של קווין וורש בג׳קסון הול – נאום שהבהיר למשקיעים שהמלחמה באינפלציה עדיין רחוקה מסיום.

המסר של וורש, כפי שמנתחים אותו בפאנל, הוא חזרה לבסיס: לפני צמיחה, שוק העבודה או יציבות פיננסית, המשימה המרכזית של הבנק המרכזי היא יציבות מחירים.

וורש הדגיש כי האינפלציה עדיין גבוהה מדי וכי יעד ה-2% אינו פתוח למשא ומתן. אם האינפלציה לא תמשיך להתכנס אליו בצורה ברורה ומהירה מספיק, הפד יצטרך לפעול.

“יש לנו עבודה לעשות”, מצטטים אותו בפרק.

מבחינת השווקים, המסר התקבל כאיתות ניצי במיוחד. תשואות האג״ח עלו, ובעיקר בחלק הקצר של העקום, והדיון עבר במהירות מהשאלה מתי תגיע הורדת הריבית הבאה – לאפשרות שהריבית דווקא תעלה.

אבל מבחינת חברי הפאנל, השאלה החשובה יותר היא לא אם הפד יעלה את הריבית ברבע אחוז בהחלטה הקרובה. השאלה היא האם העולם נכנס לתקופה ממושכת של ריבית גבוהה.

עם השקעות עתק בתשתיות וב-AI, לחצים גיאופוליטיים, מחירי אנרגיה ואינפלציה שעדיין מסרבת להיעלם, האפשרות הזאת כבר נראית הרבה פחות תיאורטית.

“יש לנו חלון הזדמנויות קטן” – למה בנק ישראל דווקא הוריד ריבית?

בזמן שבארה״ב השוק מתחיל לחשוב מחדש על העלאות ריבית, בישראל קרה בדיוק ההפך: בנק ישראל הוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות, לרמה של 3.25%.

מצד אחד, יש לא מעט נתונים שתומכים בהחלטה: האינפלציה התמתנה, הציפיות קדימה נמצאות מתחת למרכז היעד, השקל חזק ושוק הדיור עדיין מתמודד עם מלאי גבוה של דירות למכירה וחולשה בעסקאות.

מצד שני, המשק מתאושש, הצמיחה חזקה, שוק העבודה הדוק והשכר ממשיך לעלות. לזה צריך להוסיף את אי-הוודאות הגיאופוליטית ואת האפשרות שסביבת הריבית בעולם תישאר גבוהה.

אז למה להוריד דווקא עכשיו?

אחת ההערכות שעולות בפרק היא שבנק ישראל זיהה חלון הזדמנויות צר: החלטת הריבית הבאה כבר מתקרבת לבחירות, ובמקביל בארה״ב עלול להתחיל מחדש מהלך של העלאות ריבית.

“אני כרגע יש לי חלון הזדמנויות קטן”, מסביר בוידר את ההיגיון האפשרי מאחורי המהלך.

ועדיין, בפאנל נשארים עם שאלה פתוחה: אם הורדת הריבית הנוכחית אינה תחילתה של מגמה, עד כמה רבע אחוז באמת יכול לשנות את מצב שוק הדיור או את הפעילות במשק?

“הסיפור של ההצטיידות הוא רק בהתחלה” – הביטחוניות חוטפות, אבל הסיפור לא נגמר

אוגוסט היה חודש קשה לחלקים משמעותיים מהבורסה בתל אביב, ובמיוחד למניות הביטחוניות.

אחרי חודשים שבהם הסקטור הפך לאחד הסיפורים החמים בשוק, הונפקו סביבו קרנות ומוצרים חדשים וכסף רב זרם גם לחברות קטנות יחסית – הגיע הצד השני של הטרייד.

הכסף התחיל לצאת, ומדד הביטחוניות ירד בחדות מהשיא.

אבל בפאנל מזהירים שלא לבלבל בין ירידה במחירי המניות לבין שינוי בסיפור הכלכלי עצמו.

“הסיפור של ההצטיידות הוא רק בהתחלה שלו”, אומר בוידר.

אירופה מגדילה תקציבי ביטחון, ארה״ב ממשיכה להשקיע, יפן מעלה הוצאות והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום. גם מול איראן, קשה לדבר על חזרה מלאה לשגרה.

לכן הירידות האחרונות עשויות דווקא להתחיל לייצר הזדמנויות בחלק מהחברות שנפגעו מהיציאה הרוחבית מהסקטור.

בין הדוגמאות שעולות בפרק נמצאות Smart Shooter ו-TSG – חברות שהמניות שלהן ירדו בחדות, אף שבפאנל טוענים שהתוצאות האחרונות לא בהכרח מצדיקות שינוי בתזה ארוכת הטווח.

“אין אסטרטגיה כזאת לאבד נתחי שוק ולהעלות רווחיות”

עונת הדוחות של קמעונאיות המזון סיפקה עוד אחד מהדיונים הבולטים בפרק – ובמרכזו שופרסל.

כבר תקופה ארוכה שהחברה עוברת מהלך של התייעלות, שיפור רווחיות וויתור על פעילות ולקוחות שאינם רווחיים מספיק. אלא שעכשיו מתחילים לראות גם את המחיר.

המכירות בחנויות הזהות של שופרסל ירדו בחדות, הרווחיות הגולמית נשחקה, ובפאנל מתארים סניפים שנראים פחות עמוסים מבעבר.

“אין אסטרטגיה כזאת לאבד נתחי שוק ולהעלות רווחיות. זה לא באמת עובד בעולם של קמעונאות מזון”, נטען בפרק.

מי שנהנות מהשינוי הן בעיקר רמי לוי ויוחננוף, שהצליחו לאסוף חלק מהלקוחות שעזבו. במקביל, שופרסל כבר מגיבה עם מבצעי עומק והצעות מחיר אגרסיביות יותר – מה שעשוי להסביר גם חלק מהשחיקה ברווחיות הגולמית.

השאלה הגדולה עכשיו היא האם החברה מצליחה לעצור בזמן את אובדן נתח השוק, או שההתייעלות של השנים האחרונות מתחילה להפוך לכדור שלג שקשה יותר לעצור.

איילון רוצה להיות “מור 2”? לא כל כך מהר

בחלק האחרון של הפרק עוברת השיחה לעולם החיסכון ארוך הטווח, בעקבות נתוני גיוסים חזקים במיוחד בפוליסות החיסכון.

לפי הנתונים שנידונים בפרק, חברות הביטוח גייסו במחצית הראשונה של השנה קרוב ל-22 מיליארד שקל לפוליסות חיסכון, כשאחת ההפתעות הגדולות היא איילון, שקפצה בתוך שנה מגיוסים של מאות מיליוני שקלים למיליארדים.

אבל הסיפור המעניין באמת מבחינת הפאנל הוא הכניסה של איילון לשוק הגמל.

עם מנהל ההשקעות תמיר הרשקוביץ, תוצאות חזקות במסלולי החיסכון והרבה התלהבות בקרב סוכנים, עולה מיד ההשוואה למור – שהצליחה בתוך שנים ספורות להפוך לשחקנית ענקית בשוק הגמל.

אלא שבפרק מצננים מעט את הציפיות.

מור נהנתה מתזמון יוצא דופן, מהזדמנויות שנוצרו בקורונה ומניהול השקעות אקטיבי במיוחד. באיילון המודל שונה, ולכן לא בטוח שנראה “מור 2”.

ועדיין, היתרון של שחקן קטן וצומח יכול להיות משמעותי: כשמנהלים תיק קטן לצד תיק גדול באותה אסטרטגיית השקעות, הכסף החדש עשוי ליהנות מגמישות גבוהה יותר ומיכולת להיכנס לפוזיציות מהר יותר.

“זה יהיה מור 1.5, לא מור 2”, מסכמים בפאנל.

בסופו של דבר, פרק 82 של “קונים מוכרים” מחבר בין שתי מגמות הפוכות: בעולם מתחילים שוב לחשוש מריבית גבוהה לאורך זמן, בעוד בישראל בנק ישראל מנצל את האינפלציה המתונה כדי להמשיך להוריד אותה.

ובתוך כל זה, הבורסה המקומית ממשיכה לייצר סיפורים משלה – מהתיקון החד במניות הביטחוניות, דרך הקרב המחודש על הצרכן ברשתות המזון ועד לתחרות המתעוררת על מאות מיליארדי השקלים של הציבור בשוק הגמל.

האזינו לפרק המלא של “קונים מוכרים” – לשיחה על ריבית, אינפלציה, אג״ח, ביטחוניות, שופרסל והקרב הבא על כספי החיסכון של הישראלים.