“הכלכלה האמריקאית מאוד חזקה”

נקודת הפתיחה היא שוק האג"ח האמריקאי. התשואות הארוכות ממשיכות לטפס לרמות שלא נראו זמן רב, למרות העלאת הריבית, ומעלות מחדש את השאלה האם השוק מאותת שהאינפלציה עדיין רחוקה משליטה.

עומרי עפרוני מצביע על שני מנועים מרכזיים: מחירי האנרגיה והעוצמה של הכלכלה האמריקאית. לדבריו, ההשקעות העצומות סביב AI כבר מחלחלות הרבה מעבר לחברות השבבים – אל תשתיות, חשמל, מפעלים, דאטה סנטרים ושוק העבודה.

דווקא כאן עולה בפרק תרחיש פחות שגרתי: מה אם ה-AI יצליח לאורך זמן לייצר דפלציה “טובה” באמצעות שיפור משמעותי בפרודוקטיביות?

במצב כזה, ירידה עתידית באינפלציה ובריבית לא בהכרח תהיה סימן למיתון. היא עשויה להגיע דווקא מתוך שיפור טכנולוגי שמאפשר לכלכלה לצמוח מהר יותר ובמחירים נמוכים יותר.

“הביקושים לטוקנים יהיו אקספוננציאליים”

אחד הדיונים המרכזיים בפרק עוסק בדור החדש של סוכני ה-AI – מערכות שלא רק עונות לשאלות, אלא מבצעות משימות באופן עצמאי.

המשמעות למשקיעים עשויה להיות גדולה בהרבה מעוד צ'אטבוט מוצלח. במקום משתמש ששולח כמה עשרות שאילתות ביום, אותו משתמש יוכל להפעיל מספר סוכנים במקביל – שיחפשו מוצרים, יבצעו רכישות, יעבדו על מסמכים, יגלשו באתרים ויתקשרו גם זה עם זה.

“הביקושים לטוקנים יהיו אקספוננציאליים”, מסביר עפרוני.

אם התזה הזאת נכונה, היא מסבירה מדוע השוק ממשיך להזרים כסף לכל שרשרת הערך של ה-AI: שבבים, דאטה סנטרים, תוכנה, חשמל ותשתיות. השאלה כבר אינה רק מי יבנה את המודל הטוב ביותר, אלא מי יספק את כל התשתית שתאפשר למיליוני סוכנים דיגיטליים לעבוד מסביב לשעון.

“אתה יכול לעשות אינפרנס בחלל”

ומכאן השיחה מגיעה למקום שנשמע כמעט כמו מדע בדיוני: חוות מחשוב בחלל.

השיגור האחרון של Starship מבית SpaceX משמש בפרק כנקודת מוצא לדיון על צוואר הבקבוק הבא של ה-AI. בניית דאטה סנטרים על כדור הארץ נתקלת במגבלות של קרקע, רגולציה, חיבור לרשת החשמל, זמינות אנרגיה וקירור.

אם עלויות השיגור ימשיכו לרדת באופן דרמטי, חלק מהחישוב בעתיד עשוי לעבור לחלל – שם קיימת גישה רציפה לאנרגיה סולארית ואין צורך להתמודד עם חלק ממגבלות הקרקע.

בתוך התזה הזאת עולה גם האפשרות לחיבור עמוק יותר בין SpaceX לטסלה. לטסלה יש יכולות ייצור המוני, שבבים, סוללות, AI ורובוטיקה; ל-SpaceX יש יכולות שיגור ותשתית חלל. בפרק עולה האפשרות שמיזוג או שילוב הדוק יותר בין החברות ייצור בעתיד ענקית AI ורובוטיקה שמחזיקה חלק גדול משרשרת הערך בעצמה.

אנרגיה מתחדשת: בין בום ה-AI לתשואות הגבוהות

החיבור בין AI לאנרגיה מחזיר את הדיון לישראל – ולמניות דוראל, נופר, אנלייט ו-OPC.

מצד אחד, הביקוש העתידי לחשמל נראה חזק מאי פעם. מצד שני, חברות האנרגיה המתחדשת הן חברות עתירות הון, ולכן העלייה בתשואות בארה"ב פוגעת בהן בשתי חזיתות: היא מייקרת את המימון של הפרויקטים ומעלה את שיעור ההיוון שבו המשקיעים מעריכים את שווי התזרימים העתידיים.

בחודש שקדם לפרק נרשמו ירידות משמעותיות בכמה ממניות הסקטור, אחרי מהלך עליות חד בשנה הקודמת.

בדוראל, למשל, הדיון מתמקד גם בגיוסי ההון שביצעה החברה ובמכירת מניות מצד בעלי השליטה. נועה ישראלי מדגישה כי לצד תגובת השוק, לא חל שינוי מהותי ביעדים שהציבה החברה.

“בעיניי חשמל ושבבים זה כרגע העתיד”, היא מסכמת.

נופר ניסתה להמציא מכשיר חדש לשוק הישראלי

נופר אנרגיה ניסתה להתמודד עם אותה דילמה מזווית אחרת: איך מגייסים הון בלי לדלל משמעותית את בעלי המניות – ומבלי להעמיס עוד חוב על המאזן?

הפתרון שנבחן היה הנפקת מניות בכורה, מכשיר שנמצא איפשהו בין מניה לאג"ח וכולל מנגנון של דיבידנד צבור.

אלא שהשוק הישראלי לא מיהר לאמץ את המכשיר והמהלך לא יצא לפועל. בפרק מעלים את האפשרות שהטיימינג – דווקא בתקופה של תשואות גבוהות ואי-ודאות לגבי עלויות המימון – הקשה עוד יותר על ההנפקה.

הדיון מתחבר למגמה רחבה יותר: חזרתן של אג"ח להמרה. כשהריבית גבוהה, חברות יכולות להציע למשקיעים אפשרות עתידית להמיר את החוב למניות ובתמורה לשלם ריבית נמוכה יותר – גם אם המחיר האפשרי הוא דילול עתידי.

“הביקושים ל-AI חזקים מאוד”

לקראת סוף הפרק מגיעה אחת הכותרות הגדולות של היום: פרטים מתוך מסמכים הקשורים להנפקה אפשרית של אנטרופיק, החברה שמאחורי Claude.

המספרים שנידונים בפרק מצביעים על קצב צמיחה חריג בהכנסות החוזרות, לצד הפסדים כבדים וצריכת הון עצומה. המשתתפים מדגישים את ההבדל בין ARR – קצב הכנסות שנתי מחושב – לבין הכנסות שכבר נרשמו בפועל.

אבל מבחינתם, הסיפור הגדול יותר נמצא בביקוש.

היכולת של חברות כמו אנטרופיק, OpenAI ו-xAI להמשיך לצמוח עשויה להיות מוגבלת פחות על ידי מספר המשתמשים ויותר על ידי כמות כוח המחשוב שהן מסוגלות להשיג.

“הביקושים ל-AI חזקים מאוד”, מסכמים בפרק.

לצד ההתלהבות, עולה גם שאלת הרגולציה. אזהרות חריפות מצד חברות AI בנוגע לסיכונים של המודלים עשויות לשקף חשש אמיתי – אבל בפרק עולה גם האפשרות שהשיח משמש כחלק ממאבק על עיצוב הרגולציה ועל חסימת מתחרים חדשים, ובפרט מודלים פתוחים וסיניים.

“עשר המופלאות” כבר שוות 41% מהשוק

בפינת ה"שימו לב" שמסיימת את הפרק עולה נתון שמכניס מעט פרופורציות להתלהבות: קבוצת מניות ה-AI המובילות – שבע המופלאות יחד עם Broadcom, AMD ומיקרון – מגיעה לפי הנתון שמוצג בפרק לכ-41% משווי השוק האמריקאי.

זה לא אומר בהכרח שהראלי עומד להסתיים, אבל מבחינת המשתתפים מדובר בריכוזיות שכדאי לעקוב אחריה.

לצד זאת הם מסמנים גם את VST מתחום האנרגיה הגרעינית, תוכנית רכישה עצמית ראשונה מסוגה בחברת נדל"ן ישראלית שנידונה בפרק, ואת ביטול עסקת הגז ארוכת הטווח בין דליה אנרגיות לשותפות במאגר לווייתן.

פרק 85 של “קונים מוכרים” מתחיל בשאלה מה אומרות תשואות האג"ח – ומסיים למעשה בשאלה גדולה הרבה יותר: אם ה-AI באמת עומד לייצר ביקוש אקספוננציאלי לכוח מחשוב, מי יספק לו את השבבים, החשמל, המימון והתשתיות?

האזינו לפרק המלא של “קונים מוכרים” – לשיחה שמחברת בין וול סטריט, אנרגיה ישראלית, אנטרופיק, SpaceX והמרוץ הגדול לבניית התשתית של עידן ה-AI.