הפתיחה של אוגוסט מסמנת שינוי כיוון חד בשווקים, והאופטימיות שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה מתחילה להתפוגג. בארה"ב, דוח התעסוקה האחרון מסמן עייפות מתמשכת בשוק העבודה, עם עדכונים דרמטיים כלפי מטה בנתוני החודשים הקודמים. נתוני הצמיחה מדשדשים, מדד מנהלי הרכש ממשיך להראות התכווצות, והשיח סביב מיתון חוזר לחזית. בתוך התמונה הזו, שוק ההון האמריקאי נדרש לתמרן בין אינפלציה עיקשת ללחצים להוריד ריבית, כשברקע צל כבד של סטגפלציה.

נראה שהשווקים מצפים להורדת ריבית כבר בספטמבר, אך במקביל מודעים לכך שהאינפלציה עלולה דווקא להתחזק בשל גלי המכסים שמובילה ארה"ב מול מדינות רבות ובראשן סין. המהלך שמוביל טראמפ בתחום זה אולי מצטייר כהישג גאופוליטי, אך מעורר לא מעט תהיות: האם מדובר באסטרטגיה סדורה להחזרת הייצור לארה"ב, או בתגובה אימפולסיבית שעלולה לפגוע בשווקים ובצרכנים?

בינתיים, גם החברות לא מציגות תמונה מעודדת. בעוד שחלק מהענקיות מצליחות להכות את התחזיות בזכות ההשקעה האדירה ב-AI ושירותי ענן, גופים אחרים, בעיקר בתחום השבבים, מדווחים על שחיקה במרווחים, אתגרים בצמיחה וירידה בטולרנטיות מצד השוק. השוק מגיב בחומרה גם לדוחות סבירים, עם ירידות שערים חדות במקרים מסוימים

ומה בצד הישראלי? יולי נסגר בירוק, אך אוגוסט כבר מוחק את העליות. סקטור הפיננסים והביטוח, שזינק בתקופה האחרונה, מוביל את הירידות, בדיוק כפי שצפו מראש. מה שהתחיל כראלי על רקע הצלחות ביטחוניות, כניסת כספים זרים והתרגשות סביב הסכמים מדיניים אפשריים, הופך כעת לחשש ממשי לאובדן מומנטום. תחושת האופוריה שהשתלטה על השוק המקומי מתחילה להתחלף בחוסר ודאות, על רקע קיפאון מדיני, אובדן תמיכה בינלאומית ומבוי סתום בזירה הדרומית.

בסיכומו של דבר, נוצר נתק בין מה שהשווקים רצו לראות – פתרון בעזה, סיום מלחמה, הסכמים אזוריים, הסדרת החטופים וכניסת הון חיצוני, לבין מה שקורה בפועל. המציאות בשטח נראית הרבה פחות יציבה, התרחישים הופכים פסימיים יותר, והתמחורים הגבוהים הופכים למסוכנים כשהתמונה הגדולה מתערערת.

האם מדובר בתיקון זמני או תחילתו של שינוי מגמה עמוק יותר? התשובה לכך תתבהר בשבועות הקרובים, ובינתיים, השוק ממשיך להגיב בחשדנות וירידות.

צפו בפרק המלא בנגן למעלה או האזינו באפליקציה המועדפת עליכם.