אורן ברסקי, יאיר דרורי ואריק בוידר חוזרים יחד לאולפן לפרק סוער במיוחד של “קונים מוכרים”. בין סיכום ביקורי עומק בארה”ב, סקירה מאקרו כלכלית, חדשות מהשוק המקומי ואזהרות חוצות יבשות – נרקמת תמונה ברורה: ישראל נכנסת לסייקל חדש של חוסר ודאות, ומי שלא מתכונן – עלול להיתפס לא מוכן.

“המשק האוטרקי – זה לא מונח שראש ממשלה אמור להגיד”

הפרק נפתח בהתייחסות לסערת השבוע: נאומו של נתניהו, והאזכור השנוי במחלוקת על “משק אוטרקי”. ברסקי מתאר את האפקט המיידי: “אני כבר קיבלתי וואטסאפים על הבוקר ממשקיעים – זה מערער ביטחון”. דרורי מסכם: “עצם זה שאמרת את המילה הזאת, זו כבר קטסטרופה. כמו שאסור לבנקאי להגיד שיש בעיה בבנק”.

השוק המקומי אמנם סגר בעליות קלות, והשקל-דולר לא זינק, אך התחושות בשטח ברורות – “רמת הסיכון עלתה, וצריך לשים לב”.

“קטרגייט – זה קטרגייט”

אחד הרגעים החזקים בפרק מגיע כשהשיחה מתמקדת בהשפעה של קטאר: “הם לא יפגעו בנו צבאית – הם יפגעו בנו כלכלית”, טוען בוידר. לדבריו, השחקן המרכזי שמוביל את מסע הלחצים הבינלאומי נגד ישראל הוא קטאר, ומאחורי הקלעים כבר מורגשת הכנה לסנקציות, ביטולי עסקאות (כמו עסקת הנשק עם ספרד), ואף שיח על מכסים.

המסר שלו חד: “ההשפעה של קטר תורגש דרך המערב. וזה יהיה קטרגייט אמיתי”.

“הנאום לא נכתב לחשבים – הוא דובר באוזני האירופים”

לטענת המשתתפים, נתניהו לא באמת התכוון להציע הסתגרות כלכלית – אלא לשדר מסר הרתעתי כלפי אירופה. “הנאום הזה היה מתוכנן, כל מילה שקולה”, אומר ברסקי, “הוא לא דיבר לישראל, הוא דיבר לגרמנים, לצרפתים, לאמריקאים – לשדר שאנחנו לא נרתעים”.

הם מזהים דפוס חוזר: “הנאום, התגובה של גדעון סער, האיומים האירופים – הכל חלק מאותו מהלך. והשווקים לא אוהבים את זה”.

“השוק האמריקאי משדר פיצול – הצרכן חי בסרט, אבל שוק העבודה נחלש”

השיחה נודדת לוול סטריט לקראת החלטת הריבית. ברסקי מעריך: “זה די דנדיל – הריבית תרד ברבע אחוז”. אך דרורי מזהיר: “השוק מתמחר 6-7 הורדות עד סוף 2026 – אני חושב שזה אופטימי מדי”.

לצד נתוני אינפלציה מעט מפתיעים, המשתתפים מזהים גם התנהגות חריגה של הצרכן האמריקאי: “16 מיליארד דולר באשראי צרכני – פי שניים מהממוצע. אנשים לווים כדי לשמור על סגנון חיים, ומאמינים שיחזרו להרוויח”.

“פייבר פיטרו בגלל AI – זה כבר קורה”

על רקע נתוני התעסוקה, עולה גם תופעת ה-AI כתחליף לעובדים זוטרים. ברסקי מציין: “השבוע פייבר פיטרו 250 עובדים כי החליפו אותם בבינה מלאכותית”. השניים מתארים מגמה רחבה יותר, של חברות שמסמנות תהליכים אוטומטיים על חשבון תפקידים אנושיים. “המנהלים כבר לא צריכים ג’וניורים – הם מקבלים דאטה איכותי יותר, מהר יותר”.

“קנדה גלובל באה לנצח – השאלה אם אתה מאמין להם”

בהמשך מספר דרורי על סיור השקעות במיאמי עם קנדה גלובל, שמובילים מהלכים אגרסיביים בעיר. בין השמות: אדם נוימן ויקיר גבאי. “השאלה היחידה היא – האם אתה מאמין שהם יצליחו לשכפל את מה שעשו בישראל?”

המודל החדש של FLOW מבוסס קהילה, טכנולוגיה ונוכחות פיזית. “אתה מרגיש כאילו אתה בסרט של ברבי”, מספר ברסקי בחיוך, אך מבהיר: “כדי להצדיק את השווי של קנדה גלובל – צריך להאמין בפאוור טריו הזה”.

“בניו יורק – הסיכון הוא שהשכירות תקפא”

בהמשך נודדים לניו יורק, שם הדרמה הפוליטית עשויה להכריע שווקים שלמים. “אם מדני נבחר – זו מחיקה טוטאלית של רנד סטבילייז”, מזהיר ברסקי. יזמים כבר הציעו עסקאות בקייפ 15 – ועדיין הפסידו במכרזים.

במקביל, תחום המשרדים מתחיל להתאושש. “אמזון חתמה על חידוש שכירות. יש שינוי מגמה, גם אם זה עדיין חלקי”. תחום המלונאות נותר חזק, אך עם מגבלות כבדות מצד ועדי עובדים.

“שימו לב” – פייבר, מור, נביטס, יוחננוף ופוקס

פייבר – 250 מפוטרים: “החליפו אותם בבינה מלאכותית”.
מור השקעות – נכנסת למדדים עם שווי מעל 3 מיליארד שקל. “בזמן שכולם יורדים – היא בעלייה של 1%”.
נביטס – ממשלת ארגנטינה מאותתת על התנגדות לפרויקט בפוקלנד. “אין שינוי מהותי, אבל זה לא מקרי”.
יוחננוף – נפרד מזולסטוק ומוכר את חלקו ברווח סמלי. “אולי זה יפנה מקום למתחרה אמיתי”.
פוקס – מתכננת להיכנס בזיכיון לרשת ‘ג’אמבו’ בגרסה מותאמת לישראל. “החברה נראית רעבה, יזמית, וחדורת מטרה”.

הפרק הזה מספק מפת דרכים לצעדים הבאים – בשוק, במקרו, ובזירה המדינית.
האזינו לפרק המלא כדי להבין איך הכל מתחבר – ולמה זה בדיוק הזמן לשים לב.