בפרק מיוחד ליום כיפור, אורן ברסקי, יאיר דרורי ואריק בוידר מתכנסים לשיחה רחבה ומעמיקה על המגמות הכלכליות והמדיניות שמעצבות את התקופה הנוכחית. זהו פרק ללא פורמטים קבועים וללא שאלות של “מה לקנות” – אלא ניסיון כן להבין מה מצב השווקים, האם המלחמה בעזה עומדת בפני סיום, ומהם התרחישים האפשריים ליום שאחרי. בין בלבול ימי השבוע לבין בלבול בזירות הבינלאומיות, השלושה משרטטים תמונה מורכבת – שמחייבת כל משקיע לחשוב מחדש.

“מישהו באמת מאמין בממוצעים האלה – הוא קצת בבעיה”

הפרק נפתח בניתוח השוק האמריקאי, רגע אחרי נאומו של פאוול.
דרורי מדגיש שהשוק שומר על אופטימיות בלתי מוסברת, כאילו הפד מתכוון להוריד ריבית בקרוב – למרות שהמסרים הפוכים.
ברסקי מתריע מפני תחזיות חסרות בסיס: “אם אתה מאמין בממוצעים האלה, זה אומר שה־10–20 שנה הקרובות צריכות להיות מתחת לממוצע.”
הוא מדגיש שהשוק “נראה יפה”, אבל בפועל מתומחר על בסיס השקעות אדירות שעדיין לא הוכיחו את עצמן.
הם מזכירים גם את התנהגות החברות הגדולות, שממשיכות להשקיע תחת תחושת “פומו”, בלי לראות תוצאות מוחשיות – תזכורת לכך שהפעם אולי זה לא שונה.

“100% שלא תהיה הורדת ריבית”

כשהשיחה עוברת לזירה הישראלית, הטון נהיה תקיף עוד יותר.
בוידר קובע: “אין שום סיכוי לראות את הורדת ריבית.”
הסיבות לכך רבות: מלחמה פעילה, תקציב ביטחוני מנופח שעדיין לא עבר, חוסר ודאות בנוגע לגירעון, והימנעות מכוונת של הנגיד מלהגיב.
“עד שלא תהיה פה ודאות בנושא הפיסקאלי – הנגיד פה לא יוריד ב ולא כלום,” מוסיף דרורי.
גם אם הנתונים האינפלציוניים בישראל תומכים בהפחתה, השיקול המקרו־פוליטי דוחק כל מהלך כזה לשוליים.

“הגענו לאיזשהו קליימקס”

באמצע הפרק מגיעים למוקד האמיתי של השיחה – המצב המדיני.
בוידר מתאר את התחושה: “הגענו לאיזשהו קליימקס. הגענו לנקודת קיצון מול העולם.”
השלושה מדברים על שחיקה בתמיכה הבינלאומית, גידול בלחץ הדיפלומטי, והאיום הגובר בסנקציות – במיוחד מצד מדינות אירופה.
“אני משוכנע בזה – אנחנו לקראת הסוף. איך זה ייגמר? אף אחד לא באמת יודע,” מסכם בוידר.
במילים אחרות: אין יותר לאן לברוח. או שמגיעים להסכם משמעותי שיסיים את האירוע, או שנדרדר למצב מסוכן עוד יותר – כלכלית ומדינית.

“יכול לבוא ביבי אחרי טראמפ ולהגיד לא יודע מה – ואז כל הסיפור הזה מתהפך”

השוק הישראלי בינתיים מגיב כאילו ההסכם כבר נחתם.
“6-7 אחוז, על מאות אלפי שקלים… בנקים 2-3, נדל”ן 4,” מפרט בוידר.
אבל הוא מזהיר: “יכול לבוא ביבי אחרי טראמפ ולהגיד לא יודע מה – ואז כל הסיפור הזה מתהפך.”
דרורי מוסיף שזו לא רק שאלה של אופטימיות – אלא של תגובה בינארית מדי: או שמגיע הסכם, או שמתרחשת נפילה חדה.
משקיעים מוסדיים חזרו לקנות, אבל כל הטווח הקצר הזה נשען על הנחות שיכולות להתנדף בין לילה.

“חדלות פירעון של תחום היזמות מולטי פמילי – הכפילה את עצמה”

בקטע הסיום, ניתוח מרוכז של שוק המולטי־פמילי בארצות הברית – התחום שהוצג בעשור האחרון כתחום הסולידי האולטימטיבי.
דרורי מציין: “חדלות פירעון של תחום היזמות מולטי פמילי – הכפילה את עצמה בתוך שנה.”
הם מדברים על ירידות בתשואות, קושי במחזור חוב, פערים בין עלויות מימון לתשואת שכר דירה, והאטה בתזרים.
דרורי מציין גם את ההבדלים בין מדינות – כאשר דווקא מקומות שנחשבו פחות אטרקטיביים (מישיגן, שיקגו) מתחילים להראות עליות מחירים, בעוד טקסס ומיאמי חווים שחיקה.

המסקנה: זה כבר לא שוק שקל “לרכב עליו”, ומשקיעים חייבים להבין בדיוק מה מאחורי הקרן או ההשקעה שהם נכנסים אליה.

זה לא עוד פרק. זו מהדורת כיפור של קונים מוכרים – שמציעה מבט מפוכח על הסיכונים, ההזדמנויות, והצל שעדיין מרחף מעל הכל.

צפו בפרק בנגן למעלה או האזינו באחת האפליקציות למטה.

צום קל, גמר חתימה טובה, ונתראה אחרי סוכות.