(גם לבני 50 מומלץ לקרוא)
אם היינו שואלים אתכם מה הדבר שהכי משפיע על הפנסיה שלכם, רוב הסיכויים שהייתם עונים: תשואה.
וזה הגיוני לחלוטין.
אנחנו רגילים לדבר על מסלולי השקעה, על מניות מול אג”ח, על איזה גוף השיג תשואה טובה יותר בשנים האחרונות, ועל השאלה הנצחית האם עכשיו זה זמן טוב להגדיל או להקטין סיכון.
גם על דמי ניהול אנחנו מדברים הרבה ומרבים להשוות בין הגופים והמסלולים והאופציות השונות, ומחשבים כל עשירית האחוז שאפשר לחסוך לאורך השנים (וזה בהחלט חשוב!)
אבל יש נושא אחר, שפוגש אותנו כמעט בכל פגישה עם לקוחות, והוא כנראה אחד הדברים הכי פחות מובנים בעולם הפנסיוני.
המיסוי.
למעשה, לא מעט אנשים משקיעים שעות רבות בבחירת מסלולי השקעה, והוזלת דמי הניהול, אבל מעולם לא עצרו לשאול שאלה פשוטה:
כמה מס אתם צפויים לשלם על הפנסיה שלכם?
וכשמתחילים להסתכל על המספרים, מבינים שלפעמים מדובר בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואפילו למיליוני שקלים לאורך החיים.
הטעות שרוב החוסכים עושים
רוב האנשים מסתכלים על החיסכון הפנסיוני שלהם ושואלים את עצמם כמה כסף יהיה להם בגיל הפרישה.
זו כמובן שאלה חשובה.
אבל יש שאלה חשובה לא פחות: כמה מהכסף הזה באמת יישאר אצלכם?
בסופו של דבר, מה שמעניין אותנו הוא לא רק גובה הקצבה שמופיעה בדוחות. מה שמעניין אותנו הוא כמה כסף ייכנס לחשבון הבנק בכל חודש. ופה בדיוק נכנס לתמונה נושא המיסוי.
כי פנסיה היא לא רק חיסכון. פנסיה היא גם אירוע מס.
מה שרוב האנשים לא יודעים
אחת ההפתעות הגדולות עבור רבים מהפורשים היא לגלות שפנסיה אינה פטורה ממס.
המדינה אמנם מעניקה מגוון פטורים והקלות, אבל ברוב המקרים קצבת הפנסיה עדיין חייבת במס הכנסה.
במילים אחרות, בדיוק כפי שהמשכורת שלכם ממוסה היום, גם חלק מהקצבה שלכם צפוי להיות ממוסה בעתיד.
בואו ניקח דוגמה פשוטה.
נניח אדם שעבד במשך שנים רבות בהייטק, השתכר שכר גבוה, לא משך פיצויים במהלך הקריירה וצבר זכויות פנסיוניות משמעותיות.
בגיל הפרישה הוא מקבל קצבה של כ-30,000 שקל בחודש.
גם לאחר הפטורים והזיכויים שמגיעים לפנסיונרים, הוא עדיין עשוי למצוא את עצמו משלם כ-5,000 שקל מס בכל חודש.
זה כבר לא נשמע כמו מספר קטן.
5,000 שקל בחודש הם 60,000 שקל בשנה.
60,000 שקל בשנה במשך עשרים שנות פרישה הם כ-1.2 מיליון שקל.
עכשיו תחשבו תא משפחתי שבו לשני בני הזוג יש פנסיה גבוהה.
פתאום אנחנו כבר מדברים על 2 מיליון עד 2.5 מיליון שקל ויותר שעלולים לעבור למס הכנסה לאורך שנות הפרישה.
וזה בדיוק השלב שבו רוב האנשים שואלים: רגע, אין דרך טובה יותר לעשות את זה?
החדשות הטובות: אפשר לתכנן אחרת
התשובה היא כן.
כאן חשוב להבין משהו שרבים מפספסים.
הטבות המס בעולם הפנסיוני לא מתחילות ונגמרות בהפקדות לקרן הפנסיה.
למעשה, המדינה יצרה לאורך השנים מגוון כלים שנועדו לעודד חיסכון ארוך טווח.
מי שמכיר את הכללים ויודע להשתמש בהם נכון, יכול לבנות לעצמו מקורות הכנסה נוספים לגיל הפרישה, כאלה שנהנים מהטבות מס משמעותיות במיוחד.
שני הכלים המרכזיים בהקשר הזה הם קופת גמל להשקעה ותיקון 190.
למרות שהמוצרים שונים זה מזה, הרעיון שעומד מאחוריהם דומה.
אתם מפקידים כסף שכבר שילמתם עליו מס.
הכסף מושקע בשוק ההון וצובר תשואה לאורך השנים.
וכאשר מגיעים לגיל הפרישה ובוחרים לקבל את הכסף כקצבה חודשית ולא כסכום חד-פעמי, ניתן ליהנות ממה שנקרא “קצבה מוכרת” – קצבה הפטורה ממס.
במילים פשוטות, במקום שכל ההכנסה שלכם בגיל הפרישה תגיע ממקור ממוסה, חלק ממנה יכול להגיע ממקור פטור ממס.
וזה כבר משנה את כל התמונה.
איפה נכנס היתרון הגדול באמת?
כמו כמעט בכל תחום פיננסי, גם כאן הזמן הוא המרכיב החשוב ביותר.
ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך צריך פחות כסף כדי להגיע לאותה תוצאה.
נניח שזוג רוצה להגיע לגיל הפרישה עם תוספת של כ-20,000 שקל בחודש מקצבה מוכרת.
כדי לייצר קצבה כזו, יידרש בדרך כלל הון של כ-4 מיליון שקל בגיל הפרישה.
המספר הזה נשמע גדול, אבל הדרך להגיע אליו משתנה דרמטית בהתאם לגיל שבו מתחילים.
מי שמתחיל בגיל 30 נהנה כמעט מארבעים שנות צמיחה.
מי שמתחיל בגיל 40 נהנה מכשלושים שנות צמיחה.
ומי שמתחיל בגיל 50 צריך להשלים את אותו יעד בזמן קצר בהרבה.
לצורך ההמחשה, זוג שמתחיל בגיל 30 ומפקיד את מלוא תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה למשך מספר שנים בלבד, עשוי להגיע לאותו יעד שאליו זוג אחר יידרש להפקיד במשך תקופה ארוכה בהרבה אם יתחיל עשור או שניים מאוחר יותר.
ככה זה נראה במספרים:
160,000 ש״ח הפקדה שנתית לשני בני הזוג (כ-80 אלף תקרה שנתית לאדם)
שנות הפקדה – 3 (סה״כ 480,000 ש״ח)
שנות חיסכון: 35
תשואה ממוצעת: 7%
צבירה מוערכת בסוף התקופה: כ- 5.1 מיליון שקלים (תעשו את החישוב)
אם נניח מקדם של 220 נקבל על הצבירה קצבה חודשית של עוד 23,000 ש״ח בחודש נקי ופטור ממס למשק הבית בנוסף לכל קצבה אחרת.
זו בדיוק הסיבה שהזמן הוא אחד הנכסים היקרים ביותר בתכנון פיננסי.
הריבית דריבית אינה עובדת רק על התשואה.
היא עובדת גם על הטבות המס.
ומה אם כבר יש לכם כסף פנוי?
לא כולם מתחילים בגיל 30.
יש מי שמגיעים לגיל 40 או 50 עם סכום משמעותי שנצבר ממכירת נכס, ירושה, מכירת עסק, בונוסים, אופציות או חסכונות שנצברו לאורך השנים.
במקרים כאלה, תיקון 190 עשוי להיות כלי מעניין במיוחד.
בניגוד לקופת גמל להשקעה, שבה קיימת תקרת הפקדה שנתית, בתיקון 190 ניתן להפקיד סכומים גבוהים משמעותית.
נניח שיש לכם חצי מיליון שקל פנויים בגיל 40.
אם הכסף הזה יישאר בעו”ש או בפיקדונות, פוטנציאל הצמיחה שלו מוגבל יחסית.
לעומת זאת, אם הוא מושקע לטווח ארוך ונהנה מעשרות שנים של צמיחה, הוא עשוי להפוך לסכום גבוה משמעותית.
בתרחישים מסוימים, חצי מיליון שקל יכולים לצמוח לכ-2 מיליון שקל ואף יותר עד גיל הפרישה.
סכום כזה יכול להפוך למקור הכנסה חודשי משמעותי, אשר בתנאים המתאימים עשוי להיות פטור לחלוטין ממס.
כמובן, חשוב לזכור שמדובר בכסף שמיועד לטווח ארוך. לפני שמבצעים מהלך כזה, חשוב לוודא שמדובר בכספים שלא צפויים להידרש בשנים הקרובות.
תכנון מס לא מסתיים בשלב ההפקדה
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהטבות המס קשורות רק להפקדות החודשיות.
בפועל, תכנון מס פנסיוני נוגע לכל מחזור החיים של הכסף:
- לאופן ההפקדה
- לבחירת המוצרים הפנסיוניים
- לצבירת הכספים לאורך השנים
- לאופן קבלת הקצבה
- ולשאלה כיצד הכסף יעבור לדור הבא
לא פעם, החלטה שמתקבלת בגיל 40 משפיעה על גובה המס שישולם רק בגיל 67 או 70.
אבל דווקא בגלל זה יש לה חשיבות עצומה.
השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו
בפגישות שאנחנו מקיימים עם לקוחות, אנחנו בדרך כלל לא מתחילים בשאלה איזו תשואה הם עשו בשנה האחרונה.
אנחנו מתחילים בשאלה אחרת: כמה פנסיה צפויה להיות לכם בגיל הפרישה?
רוב האנשים יודעים להגיד כמה כסף יש להם היום.
פחות אנשים יודעים להעריך מה תהיה הקצבה החודשית שלהם.
ומעטים עוד יותר יודעים כמה מס הם צפויים לשלם עליה.
זו בדיוק הנקודה שבה מתחיל תכנון פיננסי אמיתי.
לא רק לבחור מסלול השקעה.
לא רק לרדוף אחרי עוד אחוז תשואה.
אלא להבין איך כל החלקים בפאזל מתחברים לתמונה אחת שלמה.
כי בסוף, חיסכון פנסיוני הוא לא תחרות על מי השיג את התשואה הגבוהה ביותר השנה.
המטרה היא להגיע לגיל הפרישה עם כמה שיותר כסף נטו, כמה שפחות מס, וכמה שיותר גמישות כלכלית.
ומי שמתחיל לחשוב על זה בגיל 35, 40 או 50, מעניק לעצמו יתרון שקשה מאוד להשיג בהמשך הדרך.
ומה עכשיו?
אם יש דבר אחד שכדאי לקחת מהמאמר הזה, הוא שהפנסיה שלכם היא הרבה יותר מאשר בחירת מסלול השקעה כזה או אחר.
בסופו של דבר, לא מה שצברתם יקבע את איכות החיים שלכם בפרישה, אלא מה שיישאר אצלכם אחרי מס.
החדשות הטובות הן שלא צריך לחכות לגיל הפרישה כדי להתחיל לחשוב על זה.
דווקא היום, כשיש לכם עוד שנים רבות עד הפרישה, יש לכם את המשאב החשוב ביותר בתכנון פיננסי – זמן.
בפלאניט אנחנו עוזרים ללקוחות לבחון את התמונה המלאה: הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, הכספים הפנויים והמשמעויות המיסויות של כל אחד מהם.
לפעמים אנחנו מגלים שהכול בנוי נכון ואין צורך לבצע שום שינוי.
ובפעמים אחרות אנחנו מזהים הזדמנויות שיכולות לחסוך למשפחה מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים לאורך השנים.
אם עבר זמן מאז שמישהו בחן את התמונה הפיננסית המלאה שלכם, אולי זה הזמן לעצור לרגע ולבדוק האם גם אתם מנצלים את כל מה שמערכת החיסכון הפנסיוני מאפשרת.
כי כשמדובר בפנסיה, הזמן הוא הנכס היקר ביותר שיש לכם.
וככל שמתחילים לתכנן מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי ליהנות ממנו לאורך שנים רבות.
לעוד הרחבות בנושא מוזמנים לצפות בפודקסט שלנו על תכנון פיננסי בפרקים בהם אנחנו מדברים בדיוק על זה:
