השווקים מתבלבלים מול ההיקפים של אנבידיה והסייקלים של השבבים
בזמן שכולם מדברים על צ'אטבוטים ועל בינה מלאכותית בחיי היום יום, ברקע קורה משהו הרבה יותר גדול. מצד אחד רואים דוחות מטורפים כמו של אנבידיה, עם רבעון שמראה הכנסות של עשרות מיליארדים, צמיחה חדה ורווח גולמי של בערך שבעים אחוז, רווחיות שמזכירה מונופול. מצד שני, השוק מסתכל על הגבהים האלה ומתחיל להתבלבל. במיוחד בסקטור השבבים, שבו יש משקיעים מאוד מתוחכמים שרגילים להסתכל חצי שנה שנה קדימה. בהיסטוריה של מדדי השבבים רואים שוב ושוב מצב שבו המניות יורדות דווקא אחרי תוצאות שיא, כי מי שמכיר את הסייקלים מבין שהשיאים האלה לא תמיד מסמנים רק חגיגה, לפעמים הם גם סימן לצינון שיגיע אחר כך.

המרדף אחר כוח חישוב יוצר שכבת תשתיות עצומה
מאחורי כל זה מתנפחת שכבה תשתיתית כבדה. בינה מלאכותית דורשת כמויות חישוב לא נורמליות, וזה אומר דאטה סנטרים, מעבדים, חשמל ותשתיות אנרגיה. חברות כמו גוגל מראות שהן לא מוכנות להישען רק על אנבידיה. גוגל מפתחת לעצמה TPU, סוג מעבד ייעודי עם פחות פונקציות מ GPU, אבל מאוד מדויק למה שהיא צריכה. זה מהלך שגם טכני וגם כלכלי, כי לקנות בלי סוף מעבדים חיצוניים עולה לה הון. גוגל אפילו מספרת שהאימונים של המודלים נעשו על TPU, וזה כבר מלחיץ את השוק, כי אם שחקניות ענק מסוגלות להחליף חלק מהתלות באנבידיה, זה משנה את כל התמונה קדימה. סביב זה צפות גם שמועות על חברות ענק נוספות שמוכנות להתחייב לעבוד עם TPU של גוגל.

פרסום וקלאוד הופכים למקורות הכנסה מרכזיים לעידן החדש
במקביל מתחדדת השאלה מי ישלם על כל התשתית הזאת. ברור שחלק מהכסף יגיע מפרסום. חיפוש פרסומי קלאסי עדיין עובד יותר טוב מצ'אט בהרבה מקרים, אבל ברור שמודעות בתוך צ'אט, בזמן שהמשתמש מחפש משהו מאוד ספציפי, יכולות להיות מדויקות בצורה קיצונית. זה מסביר למה גוגל שוב במרכז, עם בסיס מפרסמים שכבר רגילים לעבוד דרכה ועם צרכנים שכבר רגילים לחפש אצלה. מעל זה יש את עולם הקלאוד. מייקרוסופט, אמזון וגוגל מרוויחות הרבה משירותי ענן, ו-open AI מנסה להיכנס לאותו מודל, לבנות לעצמה שירותי ענן משולבים ביכולות AI ולהפסיק להיות תלויה רק בענן של אחרים. בשביל זה היא רודפת אחרי הסכמים ענקיים עם שחקנים כמו אורקל וספקיות חומרה גדולות, ומדברת על השקעות תשתית בקנה מידה עצום.

שחקני נדל"ן ותשתיות נכנסים לעולם ה־AI
בנוסף נכנסים למשחק גם שחקני תשתית קלאסיים. ברוקפילד, אחת מענקיות הנדל"ן וניהול הנכסים בעולם, הכריזה יחד עם אנבידיה על קרן שתקים תשתיות AI למדינות, דאטה סנטרים ושרשראות אנרגיה, עם יעד גיוס עצום ממשקיעים ברחבי העולם. הרעיון פשוט, הם יבנו למדינות את התשתית והמדינות ישתמשו בה לניהול המידע שלהן. זה מראה איך AI הופך למשהו שממשלות רואות בו תשתית קריטית לטווח ארוך. אבל ברגע שמתחילים לדבר על השקעות כאלה, על אג"ח, על חוב ועל התחייבויות קפיטליות, השוק נעצר ושואל אם כל המספרים האלה באמת מציאותיים בקצבים שמציגים לו.

הפער בין חזון לבין אימוץ אמיתי בכלכלה
הפער הגדול כרגע הוא בין החלום לבין האימוץ בפועל בכלכלה האמיתית. החברות הגדולות נהנות, החומרה בקצה הגבוה מרוויחה, אבל עדיין לא רואים בכל מקום חברות "ישנות" שמציגות שיפור משמעותי בשולי הרווח בגלל AI. ההטמעה מתחילה בקצה, בשירות לקוחות, שיווק ותוכן, ופחות עמוק בלוגיסטיקה, תפעול ושרשראות אספקה. השאלה כמה זמן ייקח עד שהכל יחלחל באמת לחברות תחבורה, לוגיסטיקה, שירותים גדולים. שם יגיע המבחן האמיתי. עד שזה יקרה, השוק ימשיך להתנדנד בין תחושה של בועה לבין הבנה שמתחת לפני השטח נבנית תשתית עולמית חדשה לגמרי, בקצב שמדי פעם כבר מתחיל להרתיע אפילו את מי שמובילים אותה.

צפו בקטע המלא בנגן למעלה