חברת פתאל החלה את דרכה בישראל בסוף שנות ה-90 והפכה לאחת מקבוצות המלונאות הבולטות באירופה. כיום היא מנהלת מאות בתי מלון ברחבי העולם, חלקם בבעלותה, חלקם בשכירות, וחלקם תחת הסכמי ניהול.

ב-2018 הנפיקה את מניותיה בבורסה לפי שווי של כ-4.5 מיליארד ש״ח, ומאז המשיכה להתרחב באגרסיביות, תוך מינוף חכם של נכסים, שותפויות וגידול בתפוסה.

בניגוד לרשתות מלונאות אחרות, פתאל אינה רק חברת תיירות, היא שחקנית נדל״ן משמעותית. כ-16 מיליארד ש״ח מערך נכסיה נובע מהבעלות הישירה על חלק גדול מהמלונות, דבר שאינו מובן מאליו בענף המלונאות. התוצאה: כל שינוי בריבית או בתנאי המימון משפיע ישירות על השווי ועל השורה התחתונה של החברה.

אחת מהתפתחויות המרכזיות בשנים האחרונות היא המעבר של פתאל למודל של שותפויות עם גופים מוסדיים. במקום לרכוש נכסים ישירות, פתאל מקימה קרנות בהן היא מחזיקה חלק קטן (לרוב כ־20%), והגופים המוסדיים את השאר. בדרך זו החברה ממשיכה להתרחב – מבלי להעמיס עוד ועוד חוב על מאזניה.

במקביל, הסביבה המקרו-כלכלית משתנה. הריבית באירופה החלה לרדת, מה שמעניק רוח גבית למודל העסקי של פתאל, אבל בישראל ובארה״ב המגמה איטית יותר. התיירות העסקית, עליה נשענת חלק מהפעילות באירופה, טרם התאוששה מאז הקורונה, והפעילות בישראל סובלת מחולשה בעקבות השנה המאתגרת שעברה על המשק המקומי.

כמו כל השקעה, גם פתאל מחולקת לשני מחנות: אלו שרואים בה הזדמנות, ואלו שמזהים בעיקר סיכונים.

למה לקנות:

• לחברה נכסי נדל״ן בשווי גבוה, שצפויים לעלות בערכם ככל שהריבית תרד.
• מודל השותפויות מאפשר צמיחה מואצת מבלי להכביד על המאזן.
• המינוף התפעולי מייצר רווחיות גבוהה גם מעלייה מתונה בהכנסות.
• מחיר החדר הממוצע (ADR) ממשיך לעלות בעקביות, במיוחד באירופה.

למה למכור:

• החברה מחזיקה חוב גבוה, מעל 10 מיליארד ש״ח, מה שהופך אותה לתלויה מאוד בריבית.
• תיירות הפנים בישראל נפגעה קשות, וייתכן שהתחזיות לא יתממשו.
• חשיפה למטבעות חוץ, במיוחד לשקל מול היורו, עלולה להשפיע לרעה על הדוחות.
• דגש משמעותי על תיירות עסקית, מגזר שעדיין לא חזר לעוצמות שלפני 2019.

בשורה התחתונה

פתאל אינה חברה "קלאסית". היא יושבת על התפר שבין תיירות לנדל"ן, בין מינוף להזדמנות, בין פעילות מקומית לפעילות גלובלית. מי שמסתכל רק על המספרים, עלול לפספס את המורכבות שמאחורי הקלעים.

צפו בסרטון למעלה ותשפטו בעצמכם.